חוזק הבטון

עולם הבניה המודרני רצוף מגבלות תקציב. כתוצאה מכך, איכות הבניה נפגעת ועמידותן של המבנים פוחתת. שק בטון פיתחה דרך ייחודית לשפר את חוזק הבטון, להתאים אותו ליציקות קונסטרוקטיביות, וכל זאת - תוך הוזלה במחיר פר יחידת חוזק. איך זה קורה? מיד תבינו.

החוזק מהווה ערך מרכזי אותו אנו מבקשים להשיג בעת השימוש בחומרי בניה. שינויי אקלים, אסונות טבע ותאונות מצערות הם דבר שכיח בסדר היום העולמי ומדגישים את הצורך המהותי בבניה איכותית אשר יכולה לעמוד בקטסטרופות שונות. לצורך עמידות זו נדרש חוזק רב עם שולי ביטחון רחבים. לכן, הרבה לפני שממהרים להגיע לעבודות גמר, יש לזכור כי על כתפיי הקונסטרוקטור מונח תפקיד בעל חשיבות עצומה לתכנן את שלד המבנה באופן שיתאים ויעמוד בעומסים של לחיצה וכפיפה. לכאורה, בעולם אוטופי וחסר מגבלות, ידע הקונסטרוקטור לתכנן מבנה שיוכל לעמוד על תילו מאות שנים. אולם מפאת מגבלות תקציב וכדאיות כלכלית, עולם הבניה המודרני מגדיר קיים מוגבל תוך ניסיון להגיע לנוסחה אופטימלית.

צופה תמים אשר יביט מן הצד וודאי יתהה כיצד על אותה פיסת קרקע עומד מבנה מסורתי בנוי אבן במשך מאות שנים, ובצמוד אליו ניצב מבנה מודרני בן 50 שנה סך הכל, אך כבר מתפורר ועומד לנפול. כמובן, אין לזלזל בערכי הבניה המודרנית המעניקה מהירות, גובה, חוזק, גמישות, עיצוב ועוד… הבניה המודרנית פתחה בפני האדריכלים אפשרויות חדשות בעיצוב ועבודות שימור והעניקה למתכננים יכולות חדשות. אולם, שיקולים כלכליים פגעו וקיצרו את משך הקיים של המבנה. הצורך לעמוד במסגרת תקציבית מוגדרת ומוגבלת, משפיע באופן ניכר גם על איכות עבודות גמר וניראות אסתטית.

שק בטון נאמנה לשמירה על איכות מוצריה, גם בתוך מסגרת נוקשה ומחייבת של כדאיות כלכלית. על כן, החברה משקיעה מאמצים רבים לשיפור הקיים ושיפור עמידות המבנה לאורך זמן. כל מוצר נבחן גם ובעיקר במדד החוזק, כאשר המקדם K מציג את משך הקיים של המבנה ומשתנה בין מוצר למוצר. בטון הוא השלד, הוא העצם, הוא הקיים האמיתי של המבנה ומחזיק אותו בקטסטרופות, שריפות ורעידות אדמה. לכן בבטון k=1, ובשאר חומרי הבניה K בדרך כלל יהיה פחות מ-1, מכיוון שלרב הם מתחלפים ומתחדשים במשך הקיים של המבנה - אם בעת כניסת דייר חדש, או בעת עבודה של קבלן שיפוצים וכן הלאה.

על פי התקן, חוקת הבטון ויצרני הצמנט, בטון ב-30 של שק בטון מותאם במיוחד ליציקות קונסטרוקטיביות, זאת בניגוד לבטון המוכן בשטח. חשוב להבין כי בטון המוכן בשטח לא יוכל לעולם להיות בטון קונסטרוקטיבי, משום שהתקן אינו מאפשר זאת וחוקת הבטון פוסלת זאת על הסף. גם יצרני הצמנט מגדירים את הצמנט המגיע לאתר בשקים כצמנט שאינו יכולה להעניק תוצאות קונסטרוקטיביות.

בבדיקות נמצא כי על אף החוזק המוגבר, באמצעות ייצור מתועש ותכנון נכון, הצלחנו להפחית את המחיר ליחידת חוזק בשיעור ניכר. התמונה המתקבלת היא ברורה, שכן כל יזם, מנהל רכש, איש מכירות, אדריכל, מהנדס, בנאי או קבלן שיפוצים יכול להבין את היתרון המהותי של בטון חזק, נוח לשימוש, ומתאים ליציקות קונסטרוקטיביות הנמכר בעלות נוחה במיוחד. אך בשביל לפשט את הדברים, נעדיף להדגים:

הנוסחה:  

המדד: מחיר ליחידת חוזק של בטון ב-30

●       מקדם הקיים בבטון: K=1

●       מחיר (ש״ח) בטון ב-30 ל-1 טון: Z=600

●       החוזק המקסימלי (מגפ״ס) של בטון ב-30: N=50

על כן המחיר ליחידת חוזק: 12 ש״ח

המדד: מחיר ליחידת חוזק של בטון המיוצר בשטח

●       עלות בלה חול: 120 ש״ח

●       עלות בלה סומסום: 90 ש״ח

●       עלות 4 שקי צמנט: 100 ש״ח

●       עלות הובלה: 70 ש״ח לטון

●       עלות תוספת זמן ערבוב: 80 ש״ח

●       סה״כ עלות חומר ל-1 טון: 460 ש״ח

על כן המחיר ליחידת חוזק: 18.4 ש״ח

●       רק בשיטה המתועשת של שק בטון ניתן לייצר בשטח בטון קונסטרוקטיבי יציב ואחיד שמתאים לחוקת הבטון ועומד בדרישות התקן.

●       השיטה של שק בטון והמוצר המתועש בטון ב-30, מוזילים באופן משמעותי את המחיר ליחידת חוזק ומעמידים אותו על 12 ש״ח ליחידה.

●       בשיטה המסורתית, המחיר ליחידת חוזק יקר במיוחד  ועומד על 18.4 ש״ח ליחידת חוזק.

●       שק בטון הצליחה להוזיל את המחיר ליחידת חוזק ביותר מ-30%.